דילוג לתוכן

הצהרת נגישות לאתר: מי חייב ומה צריך לכתוב בה

מי חייב להציב הצהרת נגישות באתר העסק, מה תקנה 35ה דורשת שתכלול, מי פטור, חמש בדיקות לפני הפרסום ומה קורה כשמישהו פונה אליכם.

אתרים5 דק׳ קריאהמאת

מי שנותן שירות ציבורי דרך אתר, למשל מרפאה, חנות או בית מלון, צריך שהאתר יעמוד בת״י 5568 ברמה AA, ולפרסם בו במקום בולט הצהרת נגישות עם התאמות הנגישות שבוצעו ופרטים לפנייה על התאמה חסרה. עוסק פטור, או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ₪, פטור מביצוע ההתאמות. התקנות לא אומרות במפורש אם הפטור חל גם על ההצהרה. ההצהרה מתארת מצב קיים ולא מנגישה דבר, ולכן קודם מנגישים ובודקים, ורק אחר כך כותבים. הפוסט הזה קורא את התקנות בשפה פשוטה: מי חייב, מה כותבים, מה בודקים לפני הפרסום ומה קורה כשמישהו פונה. זו הקריאה שלנו ולא ייעוץ משפטי.

מי חייב בהצהרת נגישות באתר?

החובה חלה על מי שנותן שירות ציבורי. לפי סעיף 19י לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות זה שירות שניתן לציבור בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהרשימה שבתוספת השנייה. ברשימה יש, בין היתר, שירותי בריאות, מסחר, הארחה ושירות פיננסי. מרפאה וחנות מתאימות לסוגים האלה. משרד שנותן שירות מקצועי, כמו הנהלת חשבונות, לא מופיע ברשימה בשמו, והשאלה אם הוא נחשב מקום ציבורי שווה בדיקה אצל משפטן.

תקנות הנגישות לשירות קובעות שהאתר צריך לעמוד בת״י 5568 ברמה AA (תקנה 35א(א)). הן קובעות גם פטור: עוסק פטור, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪, פטור מביצוע התאמות נגישות (תקנה 35ו(ז)). המחזור הממוצע הוא ממוצע שלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס. הפטור מנוסח כפטור מההתאמות, ולא מצאנו בו אמירה מפורשת על ההצהרה. אם הוא פוטר גם ממנה, זו שאלה למשפטן, ולכן גם עסק פטור יכול לבחור לפרסם הצהרה קצרה וכנה.

רכז נגישות: לפי סעיף 19מב לחוק ותקנה 91(א), מעסיק של 25 עובדים לפחות ממנה רכז מבין עובדיו. בעסק קטן יותר אין רכז, וההצהרה נותנת פרטי קשר לפנייה.

מה צריך לכתוב בהצהרה?

תקנה 35ה קובעת שההצהרה תוצב במקום בולט באתר, וביישום אם יש, ותכלול:

  • מידע על התאמות הנגישות שבוצעו;
  • פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם חובה למנות רכז;
  • פרטי קשר להודעה על העדר התאמה או לבקשה להנגשה.

התקנה מוסיפה שההצהרה תהיה לפי ההנחיות שבתקן. את נוסח התקן לא קראנו לצורך הפוסט, ולכן בדקו אותו מול מכון התקנים. תאריך עדכון, מגבלות ידועות ודרך חלופית להשלים פעולה לא כתובים בתקנה, אבל הם מועילים לקורא וכדאי להוסיף אותם.

מה ההצהרה לא עושה?

היא לא מנגישה את האתר. ההצהרה מדווחת, והחובה היא ההתאמות עצמן. גם תוסף נגישות שמוצב בפינת המסך לא מחליף בדיקה של הדפים. ב-22 באפריל 2025 אישרה הרשות הפדרלית לסחר בארה״ב (FTC) צו סופי שמחייב ספק של תוסף כזה לשלם מיליון דולר. הספק טען, בין היתר, שהתוסף מתאים כל אתר להנחיות WCAG, ולפי הרשות הטענה הייתה שקרית, מטעה או לא מבוססת. זה צו אמריקאי ולא דין ישראלי, אבל הלקח עובר: אל תכתבו בהצהרה מה שלא בדקתם.

גם כלי בדיקה אוטומטיים לא מספיקים. לפי ה-W3C, כלים לא יכולים לבדוק את כל ההיבטים באופן אוטומטי, ונדרש שיקול דעת אנושי.

חמש בדיקות לפני שמפרסמים

עשו אותן בעצמכם על דף הבית, על דף יצירת הקשר ועל דף שירות. הקריטריונים הם של WCAG 2.0, שמכון התקנים מזכיר יחד עם ת״י 5568 בהצהרת הנגישות של אתרו. הקריטריונים בתקן הישראלי עשויים להיות שונים מעט.

  1. מקלדת. אפשר לעבור על כל הדף ולהפעיל כל פעולה בלי עכבר (סעיף 2.1.1, רמה A).
  2. ניגודיות. לטקסט רגיל יחס ניגודיות של 4.5:1 לפחות, ולטקסט גדול 3:1 (סעיף 1.4.3, רמה AA).
  3. תיאור לתמונות. לכל תוכן שאינו טקסט יש חלופה טקסטואלית שממלאת את אותו תפקיד (סעיף 1.1.1, רמה A). תמונה שמכילה טקסט שלא מופיע בשום מקום אחר צריכה את הטקסט בתיאור.
  4. טפסים. לכל שדה שממלאים יש תווית או הוראה (סעיף 3.3.2, רמה A). טופס יצירת הקשר הוא הבדיקה החשובה ביותר.
  5. שפת הדף. שפת הדף מוגדרת בקוד, בעברית לדפים בעברית (סעיף 3.1.1, רמה A).

הוסיפו את קובצי ה-PDF. לפי תקנה 35א(ג), מסמך כמו PDF שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר צריך להיות נגיש לפי הוראות התקן בנושא מסמכים.

מה קורה אם מישהו פונה?

לפי תקנה 35א(ד)(1), סטייה מההוראות לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן, והוא לא תיקן בזמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלת ההודעה. בינתיים עליו לספק התאמות חלופיות בהקדם האפשרי (תקנה 35א(ד)(2)). לפי סעיף 19נא(ב) לחוק, בית משפט רשאי לפסוק על הפרת התקנות פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, וסעיף 19נא(ג) מונה הגנות. מכאן ההמלצה המעשית: כתובת הפנייה שבהצהרה צריכה להיות כתובת שמישהו קורא, וכל פנייה צריכה לקבל תשובה בכתב ותיקון.

איך אנחנו עוזרים?

כשאנחנו בונים אתר, נגישות לפי ת״י 5568 היא מודול שבוחרים: שימוש במקלדת, תמיכה בקורא מסך וניגודיות. זו עבודה שלנו, לא תעודה ולא חוות דעת של גורם חיצוני. הצהרה שנכתבה בלי בדיקה היא טענה שאי אפשר לעמוד מאחוריה. ראו בניית אתרים, או קבעו שיחת היכרות חינם.

מקורות

שאלות שאנחנו מקבלים כל שבוע

האם עסק קטן חייב הצהרת נגישות באתר?

אם הוא נותן שירות ציבורי דרך האתר, כן, אלא אם הוא עוסק פטור או שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 שקלים חדשים (תקנה 35ו(ז) לתקנות הנגישות לשירות, התשע״ג-2013). הפטור מנוסח כפטור מהתאמות הנגישות, ולכן שאלו משפטן אם הוא חל גם על ההצהרה.

מה חייבת הצהרת נגישות לכלול?

לפי תקנה 35ה היא מוצבת במקום בולט באתר, נכתבת לפי ההנחיות שבתקן, ומכילה את התאמות הנגישות שבוצעו, את פרטי רכז הנגישות אם חובה למנות רכז, ופרטי קשר להודעה על העדר התאמה או לבקשה להנגשה.

האם תוסף נגישות מבטיח שהאתר עומד בדרישות?

תוסף לא מחליף בדיקה של הדפים. לפי ה-W3C, כלי בדיקה לא יכולים לבדוק את כל ההיבטים אוטומטית, ונדרש שיקול דעת אנושי. באפריל 2025 אישרה הרשות הפדרלית לסחר בארה״ב צו סופי שמחייב ספק של תוסף נגישות לשלם מיליון דולר; הטענות כללו שהתוסף מתאים כל אתר להנחיות WCAG. זה צו אמריקאי ולא דין ישראלי.

יש לכם תהליך ששווה לאוטמט?

שיחה חינם של 30 דקות. יוצאים עם תוכנית, לא עם מצגת.